השופטת ב. אופיר-תום, אב"ד - סג"נ
1
. מלכתחילה, הועמד הנאשם לדין בתיק זה בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - החוק); בהחזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) רישא לחוק; בשימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק ובהתחזות כאחר לפי סעיף 441 לחוק. עבירת הרצח, כך נטען בכתב האישום המקורי, בוצעה על ידי הנאשם, ביום 25.2.02, כאשר ירה למוות במנוח, אבי אברהם, יליד 1977, שהתגורר בסמוך לבית הורי הנאשם.
בישיבת יום 1.10.02, כפר הנאשם בכל שיוחס לו בכתב האישום המקורי, ובעקבות כך, נפתחה פרשת התביעה שנמשכה על פני כתשעה חודשים, ושבמהלכה נשמעו למעלה מחמישים עדים.
2
. בשלב זה, הגיעו שני הצדדים בתיק להסדר טעון ביניהם (להלן - הסדר הטעון) לפיו, הסכימו על תיקון כתב האישום המקורי, כך שהנאשם יואשם בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע בלבד, בה יודה ויורשע. לענין העונש הוסכם, כי יעמוד על שש שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופות מעצרו של הנאשם בארץ ובחו"ל. עוד, הסכימו הצדדים על מאסר על תנאי שיתיחס לעבירות אלימות בלבד.
3.
ביום 5.2.04, בטרם הוצג לנו הסדר הטעון לגופו, הודיעונו הצדדים כי הנאשם נמלט מן הארץ, ולבקשת התביעה הותלו ההליכים בתיק, מכח סעיף 94א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.
בתאריך 18.10.06, כעבור למעלה משנתיים לאחר הימלטותו של הנאשם מן הארץ, הגישה לנו ב"כ התביעה בקשה לשוב ולחדש ההליכים בתיק, בהבהירה לנו כי מאז בריחתו, שהה הנאשם בארגנטינה, שם נכלא ביום 20.9.05, והוחזק בכלא במשך תקופה של כשלושה עשר חודש. ביום 18.10.06 כך הוסבר לנו, הובא הנאשם ארצה לאחר שהוסגר לישראל על ידי שלטונות ארגנטינה, בהסכמתו.
לבקשת הצדדים שהוגשה לנו ביום 31.10.06, נקבע התיק לתזכורת, אשר אליה זומן הנאשם באמצעות השב"ס. באותה ישיבה הודיעונו הצדדים על רצונם לשוב ולחדש את הסדר הטעון עליו הסכימו כמתואר, טרם הימלטותו של הנאשם מן הארץ. בהמשך, הגישה לנו התביעה את כתב האישום המתוקן נשוא הדיון דנא, ועתרה ביחד עם הסניגור לאימוץ הסדר הטעון, כפירוטו לעיל.
לאחר שהנאשם הודה כאמור בעובדות כתב האישום המתוקן בהתאם להסדר הטעון, הורשע בעבירת קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
4
. ואלה עיקרי העובדות בהן הודה הנאשם:
במהלך חודש פברואר 2002, כך לפי כתב האישום המתוקן, נכנס הנאשם לשותפות עסקית עם אחד, חיים נח, שהיה בעליו של קיוסק בשכונת התקוה, בשם "הקיוסק של יענקלה" (להלן - הקיוסק). זמן מה לאחר מכן, נפל סכסוך כספי בין הנאשם ובין המנוח, אבי אברהם, שעסק באותה עת בגביית שיקים, בגביית כספים ובגביית דמי חסות מבעלי עסקים בעיר. על רקע הסכסוך, ועל רקע האיומים שהיפנה הנאשם אל אבי, עבר האחרון להתגורר בבית אימה של חברתו, ברמלה, שם שהה החל מיום 24.2.02.
באותה עת, כך כתב האישום, קשר הנאשם קשר עם אחרים לרצוח את אבי.
בתאריך 25.2.02, או בסמוך לו, כאשר יצא אבי, בסביבות השעה 22:20, ממסעדת אפולו ברמת-גן, והתישב ברכב המיצובישי שבו המתינה לו חברתו, נורו לעברו חמש יריות אשר שלוש מהן פגעו בפניו ובחזהו, וגרמו למותו.
על רקע המתואר, ועל רקע הודייתו בכל אלה, הורשע הנאשם כאמור, בעבירת הקשר, כפירוטה לעיל.
5
. עם הצגת הסדר הטעון בפנינו, ביקשנו מב"כ התביעה להסביר לנו מהו שעמד מאחורי ההסדר, שכן, המדובר הוא כפי שכבר הוסבר לעיל, לא רק במי שהועמד לדין על מעורבות ברצח המנוח, אלא גם במי שנמלט בינתים מן הדין, בהציבו בכך רף גבוה במיוחד במידרג החומרה העולה מכתב האישום המתוקן.
בתשובתה, הסבירה לנו התובעת, כי מה שעמד לעיני התביעה בבואה לקשור ההסדר עם הנאשם, היום ואז, היתה העובדה הפשוטה שהמערך הראייתי עליו נשען כתב האישום המקורי, היה דל ביותר. בלשונה:
"לגבי עובדות כתב האישום, לאחר שסיימנו את פרשת התביעה בפני בית המשפט, שני הצדדים בחנו את הראיות כמיטב הבנתם עם הקשיים, שכן מלכתחילה הראיות היו מאוד נסיבתיות ולכן גם בית המשפט המחוזי וגם בית המשפט העליון שחררו את הנאשם בשעתו מן המעצר, הגענו לפשרה שלשני הצדדים נראה הולם במידת מה מסכת הראיות שהייתה בפנינו באותו שלב."
בהמשך הסבירה התובעת, כי אין המדינה מתייחסת
"לנאשם זה או אחר במישורים אישיים אלא מתייחסת לגופו של עניין והעובדה שהנאשם ברח אינה משנה את הראיות שהיו בגין עבירת הרצח".
לשיטתה, החליטה התביעה להמשיך ולכבד ההסדר המקורי שכרתה עם הנאשם טרם בריחתו מן הארץ, בשל מצב הראיות הקשה שתואר בפיה, ו
"מתוך שקילת האינטרס הציבורי שהנאשם יעמוד לדין וירצה את עונשו בגין מעשיו". לנאשם, כך הסבירה, הרשעה קודמת אחת בלבד משנת 1996; ועם בריחתו מן הארץ, חולטה הערבות הכספית בסך 150,000 ש"ח שהפקיד בקופת בית המשפט בעת שחרורו בתנאים.
לענין עבירת ההימלטות, הבהירה התובעת, נמנע מן התביעה להעמיד הנאשם לדין בגינה, בשל כללי ההסגרה שאינם מאפשרים לחקור או להעמיד לדין נאשם בנסיבות כמתואר, אלא, על העבירה שבגינה הוסגר.